אני עוף מוזר?

היום אני מתחילה קצת יותר לאהוב ולחשוף את כל המוזר, השונה, המיוחד והייחודי שבי.

זה בא לידי ביטוי בין השאר באינטרקציה שלי אתכם.ן

בכמות האמפתיה והדאגה שלי.

בזה שאתם.ן יכולים.ות לא לדבר ואני אשמע את הכל בשקט שלכם.

זה להיות עם היד על הדופק כשאתם לא במיטבכם ולשלוח לכם.ן הודעה.

זה לתת לכם.ן מראה בפעם אחת או כתף להתרפק אליה ומקום באחרת.

זה לתת לכם.ן עיצה או "שיעורי בית" ולבדוק שאתם.ן מיישמים.ות.

זה לשלוח הודעה כשאתם.ן עוברים הליך רפואי כלשהו שמביא איתו קצת קושי או משבר.

זה לתת לכם.ן דרך טיפול אחרת, כי שלי לא מספיקה, זה לדעת לרדת מהאגו ולתת לכם.ן את מה שהכי יועיל עמכם.ן גם אם זה אומר שתלכו למטפל.ת אחר.ת.

זה לדאוג לכם.ן הרבה, לפעמים יותר ממה שאני צריכה או אמורה.

לפעמים אתם.ן ממלאים לי את המחשבות או את הלב.

אני הכרתי בחיי רק מטפל אחד שיכל לעשות את זה עבורי ולכן אני יודעת שאין הרבה כמוני.

במשך כל שנות לימודי הציקו לי המון בגלל זה, לא ידעו איך להתמודד עם מישהי כל כך שונה אז ירדו עליי, צחקו עליי ובגדול שנות נעוריי היו סבל אחד גדול ומתמשך.

כזה סבל עד שלמדתי להחביא ולהתנתק מכל מה שעושה אותי מיוחדת.

למדתי להשתיק את זה ולא לתת לזה מקום, חתיכת טראומה אם אתם שואלים.

כי אסור להיות שונה, זה לא היה מקובל להיות עוף מוזר, אני יודעת היום שהייתי שונה בנוף והם לא ידעו איך לעכל אותי, אז הם עשו את זה בדרך היחידה שידעו.

היום קצת בגרתי, וקצת החכמתי ואני יכולה להוציא קצת יותר את כל מה ששונה ומיוחד בי.

היום אני יכולה לומר שאני מתקשרת עם הגוף שלכם.ן, שאני יודעת לקרוא ברווח שבין המילים שנאמרות (או לא), שאתם לא יכולים להסתיר כלום כי אתם חשופים מולי, היום אני יודעת לומר שרמת הרגישות שלי והאינטילגנציה הרגשית שלי הם ממש גבוהות, כל כך גבוהות שכלום לא חומק ממני.

שבוע שעבר שאלה אותי אחת המטופלות "תגידי, זה לא קשה לך?!"

"כן" עניתי לה, אבל, זאת אני וזה מה יש ואני לא יכולה להתנער או להתעלם מזה כבר.

אני יודעת לעשות קאט כשצריך, להאריק (הארקה) את מה שמצטבר, וכשאני יוצאת מהחדר לרוב זה נשאר שם ואני לא לוקחת את זה הביתה.

אני גם גאה לומר שאני מטפלת בעצמי בעיסוי ובטיפול גוף – נפש כבר כמה שנים טובות.

אז זאת אני וזה מה יש, וכשתבואו לטיפול תקבלו את כל ה100% שלי כי ככה אני – מיוחדת!!!