לבכות מאושר!

קטונתי, באמת שאני לא מצליחה להבין איך אתם מרגישים את מה שאתם מרגישים בעיסוי שלי ואולי, אני לא באמת צריכה להרגיש (לא, אני כן!!! ואני מתעקשת על זה).

בתהליך הגדילה האישי שלי הבנתי שאני בסדר כמו שאני (מה שלא מנסים לתקן ) בזכות התהליך הזה- משהו לא מוסבר קרה לי ואני יותר "עוצמתית" בטיפול ולאו דווקא בכוח… יותר אנרגטית בטיפולים ויותר מביאה את עצמי כמו שאני- בלי מסכות, אני בתדר אחר ושונה לגמרי ממה שהייתי.

ולמה אני מספרת את זה?

אתמול נסעתי למטופלת הביתה…

מישהי שקיבלה את הטלפון ממישהי שקיבלה את הטלפון ממטופלת שלי, ואין קשר בין הראשונה לאחרונה.

אני כהרגלי- באה, מתמקמת ומתחילה לעבוד.

אחרי ניעות קצרות התחיל העיסוי.. כהרגלי שאלתי על מקומות כואבים, אזורים שדורשים תשומת לב, בעיות מיוחדות וכיו"ב.

הכל בסדר, היא רק תפוסה מאוד כך אמרה, שכמות, צוואר וגב מציקים ואז זרקה לי "שיהיה לך בהצלחה"… ואני?! נקרעתי מצחוק!!!

"בהצלחה לך" זרקתי לה תוך כדי שאני צוחקת – כי היא באמת לא יודעת על מי היא נפלה…. ואז היא אמרה "וואי לא ידעתי שזה כולל גם מופע" תוך כדי ששתינו מתפקעות מצחוק…

דיברנו עוד קצת והבנתי עם מי יש לי עסק… פריק קונטרול לא קטנה ואם אתם חושבים שזה עוצר אותי מלעבוד- יש לכם טעות מרה… כי כשאני באה לטפל- אני לוקחת את המושכות וכל שנותר לכם לעשות זה לשכב ולהתמסר, ברור לי שזה לא פשוט בפעם הראשונה ולכן אני מנסה לעשות את זה קליל כמה שאפשר, ובאותה נשימה- צועקת עליכם לשחרר- את השריר או את הראש.

כשהגעתי לגב הרגשתי את השכמות ולא הייתי בטוחה על עצמי אם אצליח לשחרר כמו ש*אני* רוצה, היא אמרה "עכשיו את מבינה למה איחלתי בהצלחה?!"

"אל תדאגי" השבתי "את לא יודעת כמה כוח יש לי" ואחרי עבודה ממוקדת ומרוכזת על השכמות הפתעתי אפילו את עצמי!!!

היא הרגישה את השיפור אחרי שהסתובבה על הגב.

הודיתי לה ממש- כי זה לא מובן מאליו לגעת לבן אדם בנשמה ובגוף באותו הזמן.

ואז הוספתי " אני ממש אוהבת את העבודה שלי, לא יכולתי לבחור לי מקצוע יותר מדויק ושאני יותר אוהבת"

ואז היא אמרה- "מרגישים שאת אוהבת את העבודה שלך" וזה המיס אותי…

אמרתי לה שאני לא מצליחה להבין מה היא מרגישה, אני כמעט יודעת אבל לא באמת ושאיזה כיף לי שזה ככה…

אחרי שנפרדנו לשלום והלכתי לרכב- הרגשתי שפשוט בא לי לבכות מאושר על החוויה הזו ועל כל החוויות האחרות שקורות לי בחדר הטיפולים (גם אם הוא נייד), חשבתי כמה אני ברת מזל וכמה כיף לי.

הלב שלי התמלא בשלווה ואושר והרגשתי שאני תכף בוכה מכל העוצמה של הדבר הזה.

היא הרגישה את האנרגיות שלי ואת האהבה שלי למקצוע… וכמה שאני אנסה להבין זה לא באמת זה (כבר כתבתי פוסט על זה שאני רוצה לקבל עיסוי מעצמי )

אין לי איך להסביר לכם מה אני מרגישה עכשיו, גם בזמן כתיבת שורות אלו בא לי לבכות, פשוט לבכות, איך בחרתי מקצוע כ"כ מדויק ונכון עבורי, איך אני מצליחה לגעת לכם בנשמה באהבה ודאגה ענקית ואיך אתם מתמסרים לי- זה פשוט לימוס לתוך המקום הזה.

ואולי המקצוע הזה שלי, אולי הוא בכלל בחר אותי?

שלכם, ליהי.