להקשיב לגוף

שבוע שעבר היה לי יום עבודה עמוס, אחרי שחזרתי הביתה הרצתי בראש את אותו יום ושמתי לב שלפחות 4 אנשים שראיתי/פגשתי באותו יום פשוט לא מקשיבים לגוף.
זה התחיל בחברה לעבודה שמרגישה עמוסה מאוד ורוצה פירוק רגשי, אח״כ הייתה לי מטופלת שעובדת בתפקיד חשוב במפעל ידוע שהייתה כל-כך תפוסה בעיקר בשכמות ובכתפיים מהעומס (הרגשי) בעבודה ( היא אחראית ל480 עובדים), המשיך למטופל עם בלט דיסק שקפץ בדילגית יום לפני, למרות הוראה מפורשת מהרופא לא לעשות זאת ובגלל זה נתפס לו הגב התחתון, , ונגמר במטופל שמתאמן 6!!!!! פעמים בשבוע ( מוגזם מידי).

המשותף לכל אלה?
חוסר הקשבה.

הגוף מאותת לנו, נותן סימנים קטנים בהתחלה, שם כואב, פה תפוס, הגבלה קטנה בתנועה…
הכל לרמז או לומר לנו ״היי היי, פסק זמן, אני לא יכול ככה, אתה ממשיך לעשות את מה שכואב לי או את מה שגורם לי לתפיסות והתכווצות ולא טוב לי״.

לכן צריך להקשיב לו, לכל הסימנים והאיתותים ולקחת פסק זמן, להוריד טיפה את הרגל מהגז, לקחת דברים באיזי ולטפל, במובן הפיזי או הנפשי.
בעבודה כמו שלי, מאוד חשוב שהמטפל יטפל בעצמו, כמו שנאמר
"you can't feel up from an empty cup"!
כמה נכון.

אני מקשיבה לגוף שלי ומטפלת בו, לכן בסוף אותו יום הלכתי בעצמי לקבל עיסוי מהמטפלת התותחית שלי ??? ומה אתכם?
אתם, מקשיבים לגוף שלכם?

ליהי.

השארת תגובה