יש מטופלים שחושבים שאני באה "לתקן" אותם, שאני רוצה "לתקן" אותם.
לסדר את הכל וכאילו במעשה קסמים כל מה ש"דפוק" יסתדר אחרי הטיפול, גם הבעיות הנפשיות או אלו שבתוך הראש.
מה שהם לא מבינים הוא שאני רק נותנת מקום להכל, כל התחושות, כל הרגשות, כל הבלבול והפחד.
אני רק מראה עבורם, ומדברת את מה שאני מרגישה או רואה בכמה שיותר אוביקטיביות.
אני רק משקפת, זה הכל.
אני מקבלת את הכל בהבנה, באהבה, בלי פחד או שיפוטיות, יש מקום להכל, כל מה שהם מביאים, כל מה שהם מרגישים, והם מקבלים אהבה, נקיייה, פשוטה, טהורה.
כי כל מה שאדם צריך זו אהבה ומקום.
ואהבה היא התשובה 
אִם תִּפְגֹּשׁ אָדָם שָׁבוּר 
שֵׁב אִתּוֹ
עַל סַף הַשֶּׁבֶר הָאָרוּר
אַל תְּנַסֶּה לְתַקֵּן
אַל תִּרְצֶה שׁוּם דָּבָר
בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבַת הַזּוּלָת
שֵׁב אִתּוֹ
שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם לְבַד
*צל עריות, סמדר וינשטוק.