הוא הסתכל עליי ואמר לי 
"אני רוצה להגיד לך משהו…"
ככה, חמש דקות לפני שיצא מפתח הדלת.
האמת, חשבתי שהוא לא נהנה, בכל זאת, טיפול ראשון, הוא בא עם ציפיות… ומה אם לא עמדתי בהן?!
חשבתי שהוא יגיד לי שאני צריכה להשתפר, שיש תיקונים לעשות פה ושם, שזה לא היה מה שציפה, שזה לא היה מדוייק.
לא הייתי מוכנה למה שהוא עתיד לומר…
"אני רוצה להגיד לך משהו…
לכל מטפל יש את הניסיון שלו אבל לי בתור מטופל יש גם את הניסיון שלי ואני צברתי המון ניסיון בתור מטופל ואני רוצה להגיד לך – שכשמטפל רואה אותך, מרגיש אותך ורוצה ממש לטפל בך, באמת, זה נכס גדול!!! "
ואז הוסיף "יבורכו ידייך."
זה מה שהוא אמר אתמול לפני שהוא יצא מהדלת.
ולי, רגשנית שכמוני, עלו דמעות בעיניים.
להצליח לגעת באנשים שזו הפעם הראשונה שבה אנחנו נפגשים, לגעת בהם במקומות הכי מדוייקים, לדעת להקשיב לגוף, לתת להם מקום, לראות אותם – פנימית וחיצונית, זו בעצם כל התורה כולה, זה בעצם מה שפותח את האפשרות לריפוי.
ואז, כל מה שאני צריכה לעשות זה לתת להם אהבה 
זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך אני מצליחה לגעת בהם ככה, להיכנס להם ממש לורידים ולתת לאור ולחמצן לזרום.
זה מפליא אותי איך אתם מרגישים את זה.
מופלא בעיניי שעשר אצבעות ידיי, יודעות לפרוט לכם על הגוף ואיך הם מכירות את המקצב, את דרך הנגינה והפריטה של כל אחד ואחת מכם, כאילו הן תמיד הכירו את הניגון הזה, כאילו נולדו לתוכו, כאילו הוא חלק מהן.
תורה שלמה יוצאת מבין אצבעותיי ולי נותר רק לומר תודה!!!
זכיתי 